החלטה בתיק עמ"מ 1901/02

רקע כללי

ערעור על החלטת השופט המשפטאי (כב' השופט רס"ן אדריאן אגסי) לאשר את צו המעצר המנהלי אשר הוצא למערער ביום 13.8.02. בהתאם לצו זה, נעצר המערער לתקופה של 6 חודשים - זאת בגין "היותו מסכן את ביטחון האזור" .

כבר בפתח הדברים ראוי להבהיר כי המערער, בשונה מרוב רובם של העצורים המנהליים אשר באו בפנינו בשבועות ובחודשים האחרונים, לא נעצר מביתו באופן יזום, אף לא במעצר שטח אקראי. המערער ריצה עונש מאסר בן 40 חודשים, אשר נגזר לו בבימ"ש השלום בחיפה בגין שורה ארוכה של עבירות רכוש. ביום 13.8.02 אמור היה המערער לסיים את ריצוי עונשו ולצאת לחופשי. והנה, בו ביום, חתם המפקד הצבאי על צו המעצר נשוא ערעור זה.

עוד ראוי להבהיר כי המערער, אשר מוצאו מן הכפר ערקה שבאזור, התגורר בפועל בישראל - זאת לאחר שחלק מבני משפחתו קיבלו תעודות זהות ישראליות, ככל הנראה בשל היותם משתפי פעולה עם ישראל. עוד במהלך ריצוי עונשו עתר המערער לביהמ"ש הגבוה לצדק (בג"צ 1600/00), בבקשה לחייב את משרד הביטחון לשקמו בישראל - זאת בשל חששו כי אם ישוב לאזור יסתכן בחייו.

הדיון בעתירה זו נדחה בתחילה, בנימוק כי ראוי לדון בו רק סמוך למועד שחרורו של המערער ממאסרו הפלילי. לאחרונה, ביום 4.9.02, נדחה הדיון פעם נוספת, בין היתר בשל הנימוק כי המערער נתון לפי שעה במעצר מנהלי.

הערעור

לטענת ב"כ המערער, לא הוצא הצו המנהלי אלא בשל רצונן של הרשויות להימנע מן הצורך להעניק למערער תעודת זהות ישראלית - קבועה או זמנית. עוד טוען ב"כ המערער, כי אם ביסוד הצו עומד מידע אשר הגיע מפי אסירים אחרים הכלואים עמו באגף טעוני-ההגנה, אזי זהותם ידועה למערער ואין כל מניעה מלהעידם ולבחון אם גרסתם תעמוד במבחן החקירה הנגדית.

העילה למעצר המנהלי

אשר לטענתו הראשונה של ב"כ המערער, אומר, כפי שמצא אף השופט המשפטאי, כי אין לעתירתו של המערער לביהמ"ש הגבוה לצדק, בגדרה מבקש הוא כי תונפק לו תעודת זהות ישראלית, ולמעצרו המנהלי, דבר וחצי דבר.

ההחלטה להורות על מעצרו המנהלי של המערער התקבלה על יסוד מידע חסוי המלמד על מסוכנותו לבטחון האזור ולשלום הציבור. מידע זה, אם אכן אמין הוא, הינו עדכני ומלמד על סכנה ממשית הצפויה מן המערער - אם יותר לו לשוב ולהתהלך חופשי.

מהימנות המידע החסוי

השאלה המרכזית העומדת ביסוד ערעור זה נוגעת למידת מהימנותו של המידע המצוי בידי גורמי הביטחון. אם חומר זה מהימן, אזי ראוי הוא ומוצדק המעצר המנהלי, על פי כל קנה-מידה. אם מנגד אין מידע זה מהימן, אזי אין לראות מדוע לא ישוחרר המערער מן המעצר לאלתר - לאחר שהשלים ריצוי תקופת מאסרו ופרע חובו לחברה בשל מעשיו הפליליים. השאלה אם יותר לו לשהות בישראל לאחר שחרורו אינה עניין לכאן, וזו תיחתך במסגרת ההליכים המתנהלים בבג"ץ.